המעבר למגורים משותפים הוא צעד חשוב ומרגש, וככזה מלווה בלא מעט התמודדויות ואתגרים. אחת מההתמודדויות המרכזיות היא סביב ניהול התקציב המשותף.

כאשר אנחנו מנהלים תקציב ביתי משותף, אנחנו בעצם חלק משותפות. בדיוק כמו בשותפות כך בזוגיות – אנחנו צריכים לדעת להקשיב, להתפשר ולראות את הצרכים של האחר.

חשוב לזכור כי לזוגיות מגיעים שני אנשים שבאים מרקע שונה, עם הרגלים שונים, וערכים שונים אותם ספגו בבית ובמהלך החיים. לעיתים השוני הזה מייצר חילוקי דעות ואף מוביל לריבים.

קיימים סוגים שונים של תאים משפחתיים כשמדובר בהתנהלות כלכלית, הנה הבולטים מבניהם:

  1. הפסיבי והאקטיבי

מה קורה כשאחד מבני הזוג מנהל את כל העניינים הכספיים והשני פאסיבי? בוא ניקח את נועה וירון כדוגמה. נועה לקחה את האחריות על הכספים בבית, והיא מחושבת וקפדנית. ירון נגרר לתוך הסיטואציה, הוא מתחיל להתעלם מהעניינים הכספיים כי הוא יודע שיש מי שמטפל בהם.

אם ירון חסכן אז לכאורה אין בעיות – נועה מטפלת בעניינים, ירון לא מבזבז, והכל בשליטה. אבל גם במצב כזה עשויות להיווצר בעיות בזוגיות שאינן בהכרח קשורות להתנהלות הכספית אלא נובעות ממנה. כך לדוגמה, אם ירון כחסכן לא מבין ולא יודע מה המצב הכספי אז הוא כנראה גם לעולם לא ייזום שום דבר שקשור בכספים, נניח חופשה משותפת, או מתנה ליום ההולדת. נועה תתחיל להתלונן שירון אף פעם לא יוזם, אבל הוא להגנתו יאמר שהוא בכלל לא יודע מה המצב הכספי – אין לו מושג כמה תשלומים נשארו לשלם על החופשה הקודמת, או מה גובה התשלום החודשי למשכנתא. מצב זה יכול ליצור חיכוכים וסדקים בזוגיות שלכאורה כלל לא קשורים להתנהלות הכלכלית.

אם נועה בזבזנית וירון לא שותף לניהול הכלכלי של הבית, זה יכול לגרום לו לחרדות. במצב כזה הוא לא ממש מבין מה קורה בחשבון המשותף, אבל רואה שנועה מבזבזת – למרות שיתכן שהמצב בשליטה. גם סיטואציה כזו עלולה לגרום לחיכוכים רבים.

  1. ניהול משותף

ישנם משקי בית בהם שני בני הזוג מרגישים שהם מעוניינים לשלוט בחייהם, הם אוהבים להיות מעורבים, שניהם מבינים בכספים וגם יודעים לנהל אותם. לכאורה זה מצב אידיאלי, בעיקר אם הם גם לא בזבזנים ויודעים לחיות על פי היכולות שלהם. אבל מה קורה אם ירון אוהב סיכון ונועה שונאת סיכון?

כך לדוגמה, הצליחו נועה וירון לחסוך סכום מסוים, וירון מציע להשקיע את הכסף בבורסה, אבל נועה חוששת מאוד – כשהייתה קטנה ההורים שלה הפסידו את כל הכסף בבורסה וכתוצאה הגיעו לפת לחם. במצב כזה נועה עשויה להציע לשים את הכסף שנחסך בפיקדון. ירון מצדו ינסה לשכנע שבפיקדונות היום לא מרוויחים כמעט כלום. החרדות, ומצד שני התסכול, ישפיעו על היחסים בין ירון לנועה ואפילו על יחסיהם עם הסביבה.

  1. התעלמות משותפת

לא כולם מבינים בכספים, ולא כולם אוהבים לעסוק בכל מה שקשור לניהול התקציב המשפחתי. מה קורה כאשר שני בני הזוג הם כאלה?

נועה וירון לרוב מסכימים על הכול, הם חיים בהרמוניה. שניהם גם זהים בהתייחסות הפסיבית שלהם לענייני כספים – הם לא מבינים בכספים, לא עוקבים אחרי חשבון הבנק, וזורקים את הניירת שמגיעה מגופים פיננסים שונים לערימה שהצטברה על השולחן אפילו בלי לפתוח את המעטפה.

אם שניהם בזבזנים אז זו באמת קטסטרופה וזה יוביל אותם לאסון כלכלי. אבל אם ההתנהגות שלהם איננה בזבזנית אז לכאורה זה מצוין – זה לא נורא אם הם לא עוקבים אחרי חשבון הבנק שלהם כי הם ממילא חיים לפי הצרכים האמתיים שלהם. אבל רק לכאורה. אם נועה וירון חיים בצמצום שנובע מחוסר ידיעה וחוסר שליטה בנעשה, זה עלול לייצר חרדות מתמידות – מה אם המקרר יתקלקל ולא נוכל לעמוד בזה? מה יקרה אם מישהו מאיתנו יזדקק לטיפול שיניים יקר? מצב כזה עלול להוביל לתחושות של חרדה, תסכול וחוסר ביטחון עצמי ועלול להשפיע על התפקוד בבית וגם על התפקוד המקצועי.

 

אז מה עושים?

חלק גדול מהבעיות בניהול תקציב משפחתי נובעות מבעיות תקשורת וחוסר בתיאום ציפיות. לכן חשוב מאוד לפתח את יכולות התקשורת ואת ההקשבה אחד כלפי השני.

בתור התחלה מומלץ כי שני בני הזוג יהיו מעורבים בניהול התקציב המשותף, גם אם לא בהכרח באותה מידה. זאת על מנת שתהיה יכולת לדבר על הדברים. כך, אם אחד מבני הזוג חרד או מתוסכל ניתן יהיה לדון בנושא תוך התייחסות לנתונים האמיתיים.

מומלץ לעשות שיקוף של המצב הקיים, להבין לעומק מה הצרכים האמיתיים של כל אחד מבני הזוג. יש לנסות להבין יחד כיצד בתוך המצב הנוכחי ניתן לעשות שינויים שיסייעו למלא את הצרכים של שני בני הזוג אבל גם לבנות תכנית כלכלית לעתיד המשותף.

בברכת תקשורת טובה וכלכלה נבונה.